פוליגרף – יצאנו לבדוק כיצד מתנהלת בדיקת פוליגרף

פוליגרף נקרא גם "מכונת אמת" – מכשיר העוזר באימות מיידע על ידי גרף שמשקף את תגובותיו הפיזיות של הנבדק.

קיימת גרסה שטוענת כי אנשים מסוימים יכולים לשלוט על תגובותיהם הפיזיות ובכך לשבש את תוצאות הבדיקה, בניגוד לטענה זו, יש מכונים שלמים ובודקי פוליגרף הטוענים כי הבדיקה מהימנה ב- 95% ומעידה אם האדם דובר אמת או שקר וזאת אודות למכשיר שיכול להבחין בתגובות לא רצויות של מערכת העצבים שעליהם אין לנבדק שליטה.

הפוליגרף בודק תגובות לא רצויות של הגוף כמו שינוי בקצב הדופק, שינוי בלחץ דם ושינוי במוליכות החשמלית. כאשר האדם משקר חלים שינויים פיזיים שבאים לידיי ביטוי בתגובות הנ"ל.

 

תחומי השימוש

שימוש תעסוקתי –

ישנם מקומות עבודה רבים שבחלק מתהליך הגיוס וקליטת העובדים מתבצע גם בדיקת פוליגרף לצורך בדיקת התאמה תעסוקתית ובדיקת מהימנות.

ולא רק בשלבי גיוס וקליטה, יש מקרים שבהם ידרשו המנהלים מהעובדים לעבור את הבדיקה מחשש להפרת אימונים כלפיי הארגון או עבירה המפרה הסכם של חוזה הארגון.

אין התייחסות חקיקתית בנושא הזה לכן החוק לא מתיר ולא אוסר באופן גורף ממנהל לדרוש מהעובד לבצע את הבדיקה בית הדין הארצי מתייחס לכול מקרה לפי הנסיבות בביצוע בדיקה זו לעובדים, אך, מחייב החוק שביצוע זה יתקיים בהסכמת העובד משתי סיבות: חדירה לפרטיות אשר פוגעת בזכות לפרטיות וצנעת הפרט, סיבה נוספת היא בשל חילוקי הדעות לגבי אמינותו של הפוליגרף שטרם הצליחו להוכיח המחקרים את דיוקו.

 

שימוש בהליך משפטי –

עורכי דין רבים משתמשים בבדיקת פוליגרף כאמצעי חקירה בחקירה משטרתית ובהליך משפטי שמשרת אותם כראיה קבילה אך לא כגורם המכריע במשפט, מכיוון שבישראל אין אמירה נחרצת לגביי מעמד הפוליגרף בהליכי המשפט, ביצוע הבדיקה תלויה בצדדים ועוד בית המשפט לא יראה את הנתבע שסירב להיבדק כאשם, אם מקובל על הצדדים להחליט שתוצאות הבדיקה יכריעו בניהם ונעשה בהסכמתם המלאה אז בית המשפט עשוי לקבל את תוצאות הבדיקה שתשמש כראיה קבילה.

 

שאלות בוחני הפוליגרף

אמינותה של מכונת – אמת מתבססת על שיקוף מלא של הנבדק ובקיאותו של בוחן הגרף, חשוב מאוד שאדם אשר שואל את השאלות (בוחן / חוקר) ידע לאבחן את התגובות הלא רצויות ולהפריד בין תגובות לגיטימיות של אדם הנמצא בלחץ ממעמד זה או שמא הלחץ שנוצר הינו כתוצאה משקר הנבדק, תרגום ברור ומקצועי ישפיע על מהימנותם של התוצאות.

 

סוגי השאלות:

שאלות סרק –

אילו שאלות ידועות ובסיסיות כמו שם, שם משפחה, עיר מגורים וכדומה, אין צורך במיידע זה ואפילו לפעמים מתבקש הנבדק לשקר כדי לבחון את תגובותיו של הנבדק ואת אמינותו על ידי התייחסות למדדים הלא נשלטים כמו לחץ דם, דופק מוגבר וכו'.

 

שאלות השוואה –

מדובר בשאלות שמהוות אי נוחות אצל כל אדם סביר, המטרה לעורר רגשות אשם שייצורו רגשות מוגברים ובכך יהיה ניתן להשוות את מדד הרגש המוגבר במצב של אי הנעימות ספציפית כלפיי הנבדק, לבין תגובותיו בהמשך, תוכן השאלות אינן יהיו קשורות לנושא שלשמו נערכת הבדיקה אלא מערך שאלות אמינות שהתשובה עליהם עשויה להגביר את הרגש, לדוגמא: "האם אי פעם לקחת חפץ שלא שייך לך" או "השתמשת פעם בסמים", חוקר הפוליגרף יפרט את החשיבות לאמינות התשובות במקרה הזה.

 

שאלות רלוונטיות –

השאלות המתבקשות והרלוונטיות למקרה. החוקר עשוי לנסח את השאלות בצורה עניינית והוגנת בלי כל הטייה, שאילת השאלות עשויה להיות בצורה ספציפית וישירה לנבדק ובכך לגרום שהתשובה עליהן תהיה חד משמעית ולא שאלה שבתשובה עליה מתבקש להסיק מסקנות. במקרה פלילי של סחר בסמים למשל: "האם סחרת בסמים לא חוקיים" ולא "האם יצרת קשר עם אנשים המשתמשים בסמים לא חוקיים".

ניסוח מדויק של השאלות יתרום לאמת בתוצאות החקירה. לאחר חתימה על טופס הסכמה של הנבדק שמתירה חוקית את השאלות העשויות להישאל, חוקר הפוליגרף יחבר את הנבדק למכשיר ויתחיל בחקירה, בשלב שלאחר הבדיקה ינתח את הגרפים הנקראים גם "צ'ארטים" ויפענח בצורה קפדנית שבעזרתה יסיק החוקר את מסקנותיו.

למרות המעמד הלא פשוט בבדיקת הפוליגרף ניתן יהיה לחסוך בתהליך מורכב שדורש לא מעט זמן ולמנוע אי נעימות מיותרת, בדיקה של מומחה פוליגרף תאפשר לבסס בצורה מקצועית את האשמות על החשוד או הוכחת חפותו של חף מפשע. לפרטים נוספים היכנסו לאתר: http://www.lawyersivan.co.il.